זכויות עובדים זרים ותנאי העסקה

כל מה שחשוב לדעת על זכויות עובדים זרים

חוק העסקת עובדים זרים, שנחקק בשנת 1991, קובע את תנאי הזכאות להעסקת עובדים זרים בישראל ואת תנאי קבלת ההיתר הנדרש להעסקת עובד זר בארץ.
החוק מגדיר את חובותיהם של אדם פרטי או של חברה בנוגע להעסקת עובד זר  – כלפי העובד עצמו וכלפי חוקי מדינת ישראל.
על פי חוק העסקת עובדים זרים, המעסיק חייב לדאוג לזכויות העובד הזר ולתנאי העסקה הולמים וכן לתת לעובד זכויות מיוחדות בכפוף לנהלים הקבועים בחוק.
כאשר מעסיק עובר על הוראות החוק הוא צפוי לעונשים ולקנסות.

בכתבה זו נפרט את זכויותיהם של העובדים הזרים המעוגנות בחוקי דיני עבודה וחוק עובדים זרים.

תוכן עניינים

חתימת חוזה עבודה בין המעסיק לעובד הזר

לפי החוק חובה לחתום חוזה עבודה בין המעסיק לעובד הזר.
החוזה יהיה חוזה כתוב בשפה שאותה העובד הזר מבין ויודע לקרוא ויפרט את כל התנאים להעסקתו של העובד.
החוזה יכלול: תיאור התפקיד, מועד תחילת העבודה, שכר, ציון ימי חופשה מחלה וחג, ביטוח רפואי ועוד.
על המעסיק לתת לעובד הזר עותק של החוזה.

מרכיבי השכר המגיע לעובד הזר

– השכר החודשי ישולם לעובד הזר עד ל-9 בכל חודש.

– השכר יהיה שכר מינימום לכל הפחות.

– בנוסף לשכר החודשי ישולמו לעובד דמי נסיעה עבור כל יום שבו הוא נזקק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו.

דמי כיס לעובד הזר

– מקובל לשלם לעובד זר דמי כיס שבועיים בגובה 100 ₪.
– דמי הכיס יושלמו לקראת היציאה ליום החופשי של העובד.
– הם ישולמו לעובד גם אם לא יצא ליום החופשי שלו.

 אספקת מגורים הולמים

– מעסיק של עובד זר חייב לספק לעובד הזר מגורים הולמים במשך כל תקופת העסקתו ועד ל-7 ימים לאחר סיום עבודתו.

– החוק להעסקת עובדים זרים אינו מחייב לתת לעובד הזר המועסק בסיעוד לגור בחדר נפרד, אף שהוא ממליץ על כך כדי לאפשר לעובד פרטיות.

– אם אין באפשרות המעסיק לספק לעובד חדר נפרד בתוך ביתו, עליו לספק לו תנאי מגורים סבירים בתוך דירתו שיקנו לו מרחב מחיה ושינה מספקים.

מה נחשב מגורים הולמים?

– חדר של 4 מ"ר לפחות שבו נמצאים ארון בגדים, מקרר, שירותים ומקלחת במרחק סביר, כלי מיטה וכלי אוכל, אמצעים לחימום או לקירור החדר. – כמו כן זכאות להשתמש במכונת כביסה בבית המעסיק.

– מעסיק רשאי לנכות משכר העובד החזר הוצאות עבור מגורים ועבור ההוצאות הנלוות למגורים, כמו: חשמל, מים וארנונה.זאת, עד לתקרה בחוק שנקבעה לכך.

– מעסיק שלא יספק לעובד זר מגורים הולמים עובר עבירה פלילית וצפוי לעונש של מאסר או לקנס כספי.

זכאות למנוחה שבועית

– עובד זר זכאי למנוחה שבועית של לפחות 36 שעות רצופות.
– החופשה כוללת אחד מהימים הבאים: שישי, שבת, או ראשון, לפי מה שמקובל על העובד כיום המנוחה השבועית שלו.
– עובד זר סיעודי המתגורר בבית המטופל, זכאי למנוחה שבועית של 25 שעות.
– במידה ועובד מועסק בשעת המנוחה השבועית שלו, הוא זכאי לתשלום של  150% משכרו.

זכאות לחופשה שנתית

– כל עובד זר זכאי לחופשה שנתית בתשלום.
– מספר ימי החופשה שמגיעים לעובד נקבעים לפי הותק שלו, מספר ימי העבודה שלו בשנה וכו'.
– מועדי החופשה נקבעים על ידי המעסיק, אך הוא צריך להתחשב ברצונו של העובד לתזמון ימי החופשה.
– העובד הזר יכול לקחת יום חופש אחד מתוך ימי החופשה שצבר במועד שיבחר וכן יום חופשה אחד נוסף באחד ממועדי ימי החופשה לבחירה.
אם יודיע על בקשתו בהודעה של 30 יום מראש – המעסיק לא יוכל לסרב לו.

פדיון חופשה

החוק להעסקת עובדים זרים קובע, שעל המעסיק לדאוג לכך שהעובד אכן יצא לחופשה.
אסור למעסיק לפדות לעובד את החופשה בכסף בסיום שנת עבודה, אלא רק עם סיום עבודתו אצלו.
מטופל סיעודי שהעובד שלו יצא לחופשה בחו"ל רשאי לפנות למשרד להשמת עובדים זרים המטפל בו ולבקש לקבל עובד זר זמני במקומו.

דמי הבראה

– עובד שעבד לפחות שנה אחת זכאי פעם בשנה לתשלום דמי הבראה.

– עבור השנה הראשונה – 5 ימי הבראה

– עבור השנה השנייה והשלישית – 6 ימי הבראה

– עבור השנה הרביעית ועד השנה העשירית- 7 ימי הבראה

חופשת מחלה

– עובד זר זכאי ל- 1.5 ימי מחלה עבור כל חודש שעבד בו (בסך כולל של עד 18 ימים בשנה).
– יש צורך באישור רפואי מרופא מטפל לקבלת חופשת מחלה.

– עובד זר יכול לצבור בסה"כ עד 90 ימי מחלה לשנה.

תשלום דמי מחלה – מתבצע בהתאם לחוק דמי מחלה.

עבור יום המחלה הראשון – אין תשלום.

עבור יום המחלה השני והשלישי –  50% משכר העבודה הרגיל.

עבור יום המחלה ואילך – 100% משכר העבודה שהיה מקבל אילו עבד.

תשלום על חגים

– עובד זר המועסק באופן שעתי או יומי זכאי לתשלום עבור תשעה ימי חג בשנה על פי דתו או על פי חגי ישראל, לפי בחירתו.
– עובד חודשי זכאי להיעדר מעבודתו במשך תשעת ימי החג המגיעים לו מבלי ששכרו החודשי ייפגע.
– החגים שבהם זכאים העובדים הזרים לדמי חגים הם: חגים יהודיים, חגים מוסלמיים, חגים נוצריים וחגים דרוזיים.
– עובד שעבד במהלך חג זכאי לתוספת עבור שעות עבודתו.

גובה התשלום עבור עבודה בחג

תשלום של 150% משכרו היומי של העובד.
כמו כן הוא זכאי לשעות מנוחה שיינתנו לו תמורת שעות החג שבהן עבד.

תשלום עבור ערב חג

ערב החג נחשב כיום עבודה רגיל (לעיתים קצר יותר).
עובד שיעדר מהעבודה בערב חג ינוכה לו יום חופש ממכסת ימי החופשה שצבר.

זכאות לימי אבל

– עובדים זרים מכל הדתות זכאים לתשלום שכר מלא אם נעדרו מעבודתם בשל ימי אבל על קרוב משפחה מדרגה ראשונה.
– הם זכאים למתן תשלום עבור מספר ימי האבל המקובלים בדתם, אך לא יותר משבעה ימים.
– זכאות זו מותנית בעבודה של לפחות  3 חודשים במקום העבודה הנוכחי.

– עובד זר המועסק לפי שעות ורק בחלק מהשבוע, וימי האבל מצויים בימים שבהם הוא אמור לעבוד, זכאי לתשלום עבור ימים אלו.

ביטוח בריאות לעובד זר

מעסיק של עובד זר חייב לרכוש עבורו על חשבונו, ביטוח בריאות פרטי.
הוא רשאי לנכות משכרו של העובד חלק מהעלות החודשית עבור אותה פוליסת בריאות.

פוליסת ביטוח הבריאות תקפה לשנה בלבד ויש לחדשה כל שנה 3 חודשים לפני סיומה.
אין בביטוח זה דרישה לתקופת הכשרה. חשוב גם לציין, כי  הכיסוי הביטוחי תקף מיד עם תשלום הפוליסה.

מעסיק שלא ירכוש לעובד זר ביטוח בריאות עובר על החוק וצפוי לקנס כבד ולעונש מאסר.

מה כוללת פוליסת ביטוח הבריאות הבסיסי של עובדים זרים?

– ניתוחים

– רופא משפחה

– קבלת שירותים רפואיים מקופת חולים כללית

– קבלת מרשמי תרופות

– ביקור אצל רופאים מומחים

– תשלום עבור אשפוז בבית חולים ובחדר מיון

– בדיקות אבחוניות

– בדיקות מעבדה

– קבלת חיסונים

– אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי

– קבלת אביזרים רפואיים ושיקומיים שונים

– צילומים ובדיקות הדמיה

– הוצאות רפואיות שלא בעקבות אשפוז

– רפואת שיניים (עזרה ראשונה)- אנו ממליצים על הראל ביטוח שיניים

– בריאות האישה

– ביטוח נכות

– העברת גופה במקרי מוות וביטוח למקרה מוות

הפוליסה אינה מכסה:

– טיפולים הנדרשים בעקבות פציעה בתאונת דרכים

– טיפולים הנדרשים בעקבות תאונת עבודה

להמשך קריאה אודות ביטוח רפואי לעובדים זרים- לחצו

ביטוח פנסיוני לעובד זר

– החוק מחייב את  המעסיק להפריש עבור העובד הזר הפרשות לביטוח פנסיוני. שיעורי ההפרשה לביטוח פנסיוני של העובד הזר זהים לשיעורי ההפרשה לביטוח פנסיוני של עובד ישראלי.

– המעסיק יכול להפריש את חלקו לביטוח הפנסיוני ולפיצויי הפיטורים מדי חודש. הכוונה להפרשה חודשית של 18.5% משכר העובד, מתוכם 6% על חשבון העובד והיתר (12.5%) על חשבון המעסיק.

– אם המעסיק לא הפריש את הכספים לקופת גמל במהלך התקופה בה עבד אצלו העובד הזר, עליו לשלם לעובד בסיום העסקתו אצלו סכום כסף בגובה ההפרשות שהיה עליו להפריש במשך השנים.

להמשך קריאה אודות פנסיה לעובדים זרים 

ביטוח לאומי לעובדים זרים

עובדים זרים מבוטחים בביטוח הלאומי עבור מקרים של פגיעה בעבודה, קצבת אימהות, קצבת ילדים ופשיטת רגל של מעסיק.

מחובתו של המעסיק לשלם דמי ביטוח לאומי עבור העובד בכל חודש במשך עבודתו אצלו.
בנוסף, חייב המעביד למסור לעובד את מספר התיק שלו בביטוח הלאומי, כדי שיוכל לברר פרטים על זכאותו במקרים בהם יזדקק לכך.

ביטוח זה נעשה בנוסף לביטוח הבריאות הפרטי שחייב המעסיק לרכוש עבור העובד הזר.

זכויות עובדות זרות בהריון ולאחר לידה

זכויות במהלך היריון

– בדיקות רפואיות – עובדת זרה זכאית לבדיקות רפואיות הקשורות להיריון, בתנאי שהבדיקות כלולות בביטוח הרפואי שנעשה לה ע"י המעסיק.

– היעדרות מעבודה לצורך בדיקות הריון –  ללא ניקוי מהשכר החודשי שלה.

– איסור העסקה של עובדת בהריון בשעות עבודה נוספות, בימי המנוחה שלה ובשעות הלילה החל מהחודש החמישי  להריונה.

עובדת זרה בשמירת הריון – אינה זכאית לגמלה לשמירת הריון מהמוסד לביטוח לאומי. היא זכאית לנצל את ימי המחלה שצברה ולא לעבוד במהלך שמירת ההיריון עד לניצול מלא של מכסת ימי המחלה שצברה.
בתקופה זו היא זכאית לקבל שכר רגיל מהמעסיק.
היא גם זכאית לבקש מהמעסיק לנצל את ימי החופשה שצברה ולהיעדר מהעבודה על חשבון חופשתה השנתית.

– הקדמת חופשת הלידה – העובדת זכאית להקדים את חופשת הלידה עד שבעה שבועות לפני מועד הלידה המשוער שנקבע לה.
– אסור לפטר עובדת בהריון –  גם אם היא עובדת פחות מחצי שנה אצל המעסיק.

– קיים איסור לפגוע בהיקף המשרה של עובדת זרה הנמצאת בהריון – החוק אוסר לפגוע בהיקף המשרה או בהכנסת העובדת שמועסקת לפחות חצי שנה אצל אותו מעסיק.

 זכויות עובדת זרה לאחר הלידה

– כיסוי הוצאות האשפוז בבית החולים – העובדת זכאית לכיסוי הוצאות האשפוז לצורך הלידה. התשלום מועבר מהמוסד לביטוח לאומי לבית החולים שבו אושפזה.

מענק לידה – עובדת זרה שעבדה לפחות חצי שנה זכאית למענק לידה במידה וילדה בישראל.

חופשת לידה – עובדת זרה זכאית לחופשת לידה.

– במהלך 15 השבועות הראשונים של חופשת הלידה היא זכאית לקבל דמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי.

– היא זכאית להאריך את חופשת הלידה שלה ולשהות בחופשה ללא תשלום. משך החופשה המקסימלי שהיא יכולה לקחת הוא רבע מהתקופה שבה עבדה אצל אותו מעסיק ולא יותר משנה לאחר הלידה.

קצבת ילדים – אם עבדה לפחות חצי שנה בישראל, היא זכאית לקבל קצבת ילדים עבור כל אחד מילדיה הנמצאים איתה בישראל שגילם פחות מ- 18 שנה.

– קיים איסור על פיטורים עובדת זרה הנמצאת לאחר חופשת לידה וכן אסור   לפגוע בהיקף המשרה שלה או בהכנסתה.
החוק מחייב להחזיר עובדת לאחר חופשת לידה לאותה עבודה באותם תנאים שהיו לה בעבר.

– ביטוח רפואי לילד – עובדים זרים יכולים לבטח את ילדיהם ולקבל שירותים זהים לאלו המקבלים ילדים תושבי ישראל.

 פיצויי פיטורין

במקרה של הפסקת עבודה ביוזמת המעביד – במידה והמעסיק מחליט לפטר את העובד, עליו לתת לו הודעה מוקדמת מראש ולשלם לו פיצויי פיטורין.

במקרה של הפסקת עבודה ביוזמת העובד – העובד חייב לתת למעביד הודעה בכתב על רצונו להפסיק את עבודתו.

אם עבד בן שבוע ל 3 חודשים – הודעה שבוע מראש.

אם עבד 3 חודשים עד חצי שנה – 14 ימים מראש

אם עבד חצי שנה עד שנה –  21 ימים מראש

המעביד זכאי לסיים את עבותו של העובד הזר מיידית ולשלם לעובד את  יתרת זמן ההודעה המוקדמת.
העובד שעוזב את עבודתו חייב להעביר חפיפה מסודרת למחליפו.

 איך ניתן להגן על זכויותיהם של העובדים הזרים?

החוק מגן על העובדים הזרים מפני הלנת שכר, אי העברת משכורת בתאריך שנקבע, אי מתן הודעה מוקדמת על פיטורים, מניעת חופשות ועוד.

כל מעסיק מודע לכך, שאם לא יספק לעובד הזר את התנאים שחוק עובדים זרים קבע – הוא עובר על החוק וצפוי לעונשים.
למרות זאת, הגופים העוזרים לעובדים הזרים מודעים למקרים רבים בהם מופרים זכויות של עובדים זרים.
במידה וזכויותיהם מופרות ניתן לפנות לייעוץ משפטי אצל עו”ד דיני עבודה המתמחה בזכויות עובדים זרים.