זכויות עובדים זרים בחקלאות

לצערנו, כבר הרבה שנים, עובדים ישראליים אינם מעוניינים לעבוד בחקלאות.
כדי לתחזק את פעילות המשקים החקלאיים ולספק להם כוח אדם חייבת המדינה לייבא עובדים זרים שיעבדו בחקלאות.
עיקר העובדים הזרים בחקלאות הגיעו מתאילנד, לאחר שישראל חתמה על הסכם בילטרלי עם ממשלת תאילנד.

בעקבות אירועי אוקטובר 23 עזבו חלק מהעובדים התאילנדיים את הארץ, אולם מאז חזרו חלק מהם.
שינוי שיטת העסקת עובדים זרים בחקלאות ובתחומים אחרים דרך תאגיד עובדים זרים שיפר באופן משמעותי את תנאי העסקתם ואת הטיפול הבירוקרטי בהיתרים, בזכויות עובדים זרים ובתנאי העסקתם.

נתונים על העסקת עובדים זרים בחקלאות

כבר שנים לא מעטות, שענף החקלאות בישראל אינו יכול לתפקד ללא עובדים זרים המגיעים לארץ כדי לעבוד בחקלאות.
המכסה המותרת לעובדים זרים בחקלאות שהתקבלה בחוק בקיץ  2023  – הייתה היתר להכניס לארץ כ- 40,000 עובדים זרים לעבודה בענף החקלאות.
בפועל, באוקטובר 2023, לפני שהתחילה מלחמת חרבות ברזל, עבדו בישראל כ-30,000 עובדים זרים בחקלאות שהגיעו בעיקר מתאילנד וכ-  10,000 פלסטינים.
בעקבות אירועי אוקטובר 23 והפגיעה גם באזרחים זרים (מהם עובדי החקלאות שנחטפו או נרצחו) עזבו כ- 9,000 עובדי חקלאות זרים את הארץ והעובדים הפלסטינים הפסיקו את עבודתם.
בנובמבר 2023 חתמה ישראל על הסכם בילטרלי חדש עם מדינת סרי לנקה וכן אישרה הממשלה להביא כ- 5,000 עובדי חקלאות זרים  ממדינות שונות, גם מאלו שלא נחתמו איתם הסכמים בילטרליים.
במקביל חזרו לעבוד בישראל אלפי עובדים זרים מתאילנד לצורך עבודה בחקלאות.

זכויות עובדים זרים בחקלאות ותנאי העסקה

למי מותר להעסיק עובדים זרים בחקלאות?

החוק מתיר להעסיק עובדים זרים בחקלאות רק לחקלאים שיש להם היתרים מיוחדים לפי חוק עובדים זרים (1991).
רשות האוכלוסין וההגירה היא זו המקצה את ההיתרים ואת המכסות והיא משלבת בשיקוליה את המלצות משרד החקלאות ומכסת העובדים החוקית להם זכאי כל חקלאי בישראל.
כל חקלאי חייב לספק למשרד החקלאות ולרשות האוכלוסין וההגירה את הנתונים לגבי:

• מאפייני הגידול החקלאי שלו
• גודל השטח החקלאי שלו
• כמות העובדים שהוא צריך

קבלת היתר להעסקת עובדים זרים בחקלאות

מעסיק בענף החקלאות צריך להגיש "חוברת מפקד", שהינה הבסיס לבקשתו להעסקת עובדים זרים וכן לפתוח תיק מעסיק ברשות האוכלוסין וההגירה.
משרד החקלאות מחשב את כמות העובדים שהחקלאי צריך לפי הנתונים שהגיש ולפי מכסת העובדים הזרים לחקלאות וממליץ לרשות האוכלוסין וההגירה על מתן ההיתרים.
ההיתר ניתן רק לצרכי עבודה בתחום החקלאות וכל עובד יכול לעבוד רק אצל המעסיק שהוא רשום על שמו

תנאי העסקה

• המעסיק חייב לדאוג לכל תנאיו הסוציאליים של העובד הזר בחקלאות ולתת לו את השכר המגיע לו.
  בין התנאים הסוציאליים ניתן לציין: קבלת משכורת בזמן וכל חודש, אספקת מגורים הולמים, הענקת שעות מנוחה, ביטוח רפואי לעובדים זרים כדי שיהיו מכוסים במצבים רפואיים שונים, ימי חופש, מחלה ועוד.
• העובד הזר יועסק רק בעבודה בחקלאות בשטחים החקלאיים, שעליהם דיווח החקלאי למשרד החקלאות.
• על החקלאי להעסיק את העובדים הזרים בחקלאות באופן ישיר ולא דרך קבלן כוח אדם.
• כל חקלאי חייב לרשום את עובדיו הזרים בתאגיד עובדים זרים שהן לשכות פרטיות שיש להן היתר לתווך ולטיפול בעובדים זרים בענף החקלאות.

מהו תאגיד כוח אדם לעובדים זרים?

לפי החוק בישראל, תאגידי כוח האדם (הנקראים גם "לשכה פרטית לעובדים זרים"), הינם היחידים שמורשים לייבא עובדים זרים לישראל בתחומים שונים, כגון: סיעוד, חקלאות או בנייה.
בדרך כלל מגיעים עובדים זרים לישראל ממדינות שיש איתן הסכמים בילטרליים.
מאז שתאגידי העובדים הזרים החלו את פעולתם, ניכר שינוי רב לטובה בכל הקשור לתנאי עבודתם של העובדים הזרים.
התאגידים מפוקחים ע"י משרד התמ”ת.
מתפקידו של תאגיד העובדים הזרים הוא לעקוב ולפקח על עבודתו של העובד הזר, הרשום אצלם.
בין הפרמטרים שהתאגיד אחראי עליהם: שהעובד הזר יקבל בפועל את כל הזכויות המגיעות לו ע"פ החוק בישראל, ללוות את תהליך העסקת העובד הזר מאז שמעסיקו קיבל היתר, לעזור בכל המהלכים האדמיניסטרטיביים, לגשר בין הצדדים (עובד ומעסיק) לבין רשויות המדינה וכן לפתור בעיות המתגלות בין המעסיק לעובד הזר.

כך, שתאגיד כוח אדם לעובדים זרים – כמו למשל חברת "גל הבריאות" – נחשבים למעסיקיו של העובד הזר, דואגים לכל זכויותיו ומלווים את שהותו בעבודה בישראל.