בישראל מועסקים עובדים זרים בשלושה תחומים עיקריים: סיעוד, בניין וחקלאות.
בשנת תשנ"א – 1991 נחקק בישראל חוק העסקת עובדים זרים, שקבע את תנאי הזכאות להעסקת עובדים זרים בישראל.
החוק מגדיר את חובותיהם של אדם פרטי או של חברה בנוגע להעסקת עובד זר – כלפי העובד עצמו וכלפי חוקי מדינת ישראל.
על פי חוק העסקת עובדים זרים, המעסיק חייב לדאוג לזכויות העובד הזר ולתנאי העסקה הולמים וכן לתת לעובד זכויות מיוחדות בכפוף לנהלים הקבועים בחוק.
אם מעסיק עובר על הוראות החוק הוא צפוי לעונשים ולקנסות.
ריכזנו עבורכם את כל מה שחשוב לדעת בנושא זה.
להצעות מחיר ופוליסות של מיטב חברות הביטוח בישראל השאירו פרטים:
חוק העסקת עובדים זרים
חוק העסקת עובדים זרים קובע את תנאי הזכאות להעסקת עובדים זרים בישראל ואת תנאי קבלת ההיתר הנדרש להעסקת עובד זר בארץ.
על פי החוק, יכולים מעסיקים בענפי המשק השונים, כגון: סיעוד, בנייה וחקלאות לקבל היתר להעסקת עובד זר.
את המכסות המותרות להעסקת עובדים זרים קובעים רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד הפנים והם גם מפקחים על כך.
בשנת 2010 נוספו לחוק עדכונים שקבעו שהאחריות על הטיפול בנושא העובדים הזרים תתחלק מתאריך זה בין משרד הפנים למשרד הכלכלה.
משרד הפנים יהיה אחראי על מתן ההיתרים ופיקוח עליהם.
משרד הכלכלה יהיה אחראי על הפיקוח בנוגע לזכויות העובדים הזרים בהיבט הפלילי.
לשני המשרדים יהיו סמכויות מקבילות באכיפה הפלילית בתחום ההגנה על זכויותיהם של העובדים הזרים.
מי הם העובדים הזרים?
עובד זר, שנקרא גם מהגר עבודה, הוא אדם שעוזב את המדינה שבה הוא גר ונחשב לאזרח ועובר לעבוד במדינה אחרת שבה הוא אינו נחשב אזרח.
הסיבה למעבר בין המדינות הוא הצורך למצוא עבודה ולעזור בפרנסת המשפחה שנשארה בארץ המוצא.
העובדים הזרים החלו להגיע לישראל מסוף שנות השמונים, בעיקר בשל המצב המדיני והבטחוני באותה התקופה, שבו פלסטינים מיהודה ושומרון לא יכלו להיכנס לשטח ישראל ולעבוד בה בשל האינתיפאדה.
לפי נתונים מדו"ח רשות ההגירה והאוכלוסין שפורסם בסוף שנת 2023 שהו בישראל 122,253 עובדים זרים חוקיים בישראל מתוכם:
כ-62,700 עובדים זרים שעסקו בסיעוד
כ- 27,989 עובדים זרים שעסקו בבניין
כ- 22,600 עובדים זרים שעסקו בחקלאות
מאלו מדינות מגיעים עובדים זרים לישראל?
- עובדים לענף הסיעוד מגיעים מהפיליפינים, מהודו, מנפאל ומסרי-לנקה.
- עובדי לענף החקלאות מגיעים מתאילנד ומנאפל.
- עובדים לענף הבנייה מגיעים מסין ומתורכיה.
הסכמים בילטרליים להסדרת העסקת עובדים זרים בישראל
בשנת 2011 החליטה ממשלת ישראל שההליך של מיון וגיוס עובדים זרים שאמורים להגיע לישראל יתבצע אך ורק במסגרת הסכמים דו-צדדיים (בילטרליים) בין מדינות.
מטרתה של החלטה זו הייתה לחסוך מהעובד הזר המגיע לארץ לשלם דמי תיווך גבוהים ביותר כפי שהיה נהוג בעבר.
בהמשך לכך הוחלט גם על פיקוח מוגבר על תנאי העסקתם של העובדים הזרים בישראל וגיבוי של החלטה זו בחוק העובדים הזרים המעגן את זכויותיהם הסוציאליות.
מהו תאגיד עובדים זרים?
החוק קובע, שכדי להעסיק עובד זר בישראל, הוא צריך להיות רשום בתאגיד ויש לשייך את היתר העבודה שלו למעסיקו.
תאגיד העובדים הזרים מבצע בפועל את תהליך ההשמה של העובד הזר אצל מעבידו. הוא נחשב כמתווך בין העובדים לבין מעסיקיהם, אולם הוא אינו נחשב למעסיקו בפועל.
המעסיק בפועל של העובד הזר הוא המשפחה או החברה אצלה הוא עובד יחד עם חברת הסיעוד שאליה הוא שייך.
כך, שהתאגיד דואג לרישום העובד הזר ולחוקיות העסקתו בארץ.
עבור שירות זה הוא גובה תשלום.
תנאים מוקדמים להעסקת עובד זר בכל אחד מהענפים במשק
- שלמעסיק יהיה היתר תקף מטעם רשות האוכלוסין וההגירה המאשר לו להעסיק את העובד הזר במקום העבודה הספציפי שצוין בהיתר.
- רק במידה ולעובד הזר יש רישיון תקף לעבודה בישראל, מטעם רשות האוכלוסין וההגירה, המאפשר לו לעבוד בתחום הרלוונטי שבגללו הגיע לישראל.
- רק במידה והמעסיק רשם את העובד הזר על שמו ברשות האוכלוסין וההגירה, לאחר ששילם את תשלום האגרות עבורו.
העסקת עובדים זרים בסיעוד?
אישה סיעודית מחזיקה את היד של המטפלת הזרה הסיעודית שלה
– מטופלים שאינם שוהים במסגרת מוסדית (חוץ מאלו הגרים בדיור מוגן או נמצאים באשפוז יום), שזקוקים למטפל סיעודי במשרה מלאה.
-אלו יכולים להיות קשישים, חולי סרטן, חולים שאמורים להשתחרר מבית חולים או ממוסד סיעודי, בוגרים מגיל 18 המקבלים קצבת שירותים מיוחדים, נכי עבודה, נכי צה"ל, הורים שכולים, אלמנות צה"ל, נפגעי פעולות איבה וילדים נכים.
– במונח "מטופל" הכוונה היא לאדם שזקוק לטיפול או להשגחה במשך רוב שעות היממה במהלך כל ימות השבוע.
– המטופלים חייבים לעבור בדיקה להערכת תלות (ADL) כדי לקבוע את זכאותם לעובד זר.
העסקת עובד זרים בחקלאות?
עובד זר בחקלאות
הצורך בעובדים זרים בחקלאות הוא צורך קיומי, משום שקיים קושי גדול לגייס עובדים ישראלים לעבודה בתחום זה. ללא ידיים עובדות בענפי החקלאות השונים עלולים משקים רבים להתמוטט ולחדול מלהתקיים.
בשל כך, מדי שנה, מפורסמת רשימת ההקצאות לעובדים זרים בענף החקלאות. ברשימה זו מופיעים שמותיהם של חקלאים שהגישו בקשה להעסקת עובדים זרים וזכו לאישור מרשות האוכלוסין וההגירה.
כל חקלאי, המופיע ברשימה, זכאי להגיש בקשה לגיוס עובדים זרים בהתאם למספר שהוקצה לו ובכפוף לנהלים.
מי שאינו מופיע ברשימה זו וכן מעסיק עובדים זרים עובר על החוק.
העסקת עובדים זרים בבניין?
עובדים זרים בבניין
בענף הבניין, ניתן להעסיק עובדים זרים, רק באמצעות קבלני כוח אדם שקיבלו היתר מיוחד לצורך זה.
כמו כן קובע החוק, שכל עובד זר חדש לענף הבניין שמגיע לישראל (משנת 2012 ואילך) יובא אליה רק במסגרת הסכם או הסדר בילטראלי בין הרשויות המוסמכות בישראל לבין הרשויות המוסמכות במדינת המוצא של העובד.
זכויות העובד הזר
על פי חוק העסקת עובדים זרים, המעסיק חייב לדאוג לזכויות העובד הזר ולתנאי העסקה הולמים.
עיקרי הזכויות:
- תשלום שכר מינימום עד תאריך ה-9 לכל חודש
- חופשה שנתית
- יום מנוחה אחד בשבוע
- ימי שבתון וחגים
- ביטוח פנסיוני
- תשלום עבור שעות נוספות
- תשלום דמי הבראה בתשלום שנתי חד פעמי
- דמי נסיעה
- מגורים הולמים למשך כל תקופת העסקתו ועד ל-7 ימים לאחר סיום עבודתו
- ביטוח בריאות
- פיצויים בגין פיטורים
להמשך קריאה על זכויות עובדים זרים
ביטוח לאומי וביטוח בריאות לעובד הזר
חוק העסקת עובדים זרים קובע שעל המעביד לשלם ביטוח לאומי וביטוח בריאות לעובד זר.
תשלום זה מעניק לעובד הזר ביטוח עבור פגיעות בעבודה, קצבאות לאימהות, קצבת ילדים ועוד.
המעסיק חייב לרכוש את ביטוח הבריאות לעובד הזר על חשבונו, אך יש באפשרותו לנכות חלק מהתשלום משכר העובד.
את פוליסת ביטוח הבריאות יש לרכוש מחדש כל שנה והיא מקנה לעובד הזר כיסויים רפואיים בסיסיים למצבי בריאותיים מגוונים.
נקודות שחשוב לדעת!
- מותר להעסיק את העובד הזר רק במתן טיפול סיעודי ועזרה במשק הבית למטופל שעל שמו ניתן היתר העבודה. במידה ויושאל לביצוע עבודה כלשהי עבור אדם אחר – זוהי עבירה על החוק.
- עובד זר בסיעוד יכול לשנות את מקום עבודתו ואת המטופל שבו הוא מטפל בזמן שהייתו בישראל, למטופל אחר בעל היתר.
- את מימון העסקתו של העובד הזר יכול המעסיק לממן באופן חלקי דרך גמלת הסיעוד שהוא מקבל מהמדינה.
- עובד סיעוד שחלפו 51 חודשים מיום שהגיע לארץ והוא אינו מועסק, אינו רשאי להתחיל עבודה אצל מעסיק חדש והוא חייב לעזוב את ישראל
הארכת רישיון עבודה לעובד הזר
לעובד זר ניתנת אשרת עבודה למשך 63 חודשים מיום הגעתו לישראל.
רשות האוכלוסין וההגירה יכולה להאריך את רישיון השהייה שלו לשנה אחת נוספת בכל בקשת הארכה. זאת בתנאי שהוא ממשיך להיות מועסק אצל אותו מטופל סיעודי.
אם המטופל זקוק להמשך העסקתו של העובד הזר מעבר ל-63 חודשי שהייתו בארץ ומעוניין שאותו עובד ימשיך – ניתן להגיש בקשה להארכה מיוחדת של אשרת העבודה מטעמים הומניטריים.
מאז תחילת משבר הקורונה קיימות הקלות בתנאים להארכת רישיון עבודה מסיבות הומניטריות.
כיצד מחייב החוק את נוהל סיום יחסי עבודה בין מעביד לעובד זר?
- מעביד המעוניין לפטר עובד או עובד שמעוניין להתפטר מעבודתו, צריכים לתת אחד לשני הודעה מוקדמת טרם סיום העבודה.
- עובד זר שמעסיקו נפטר זכאי לקבל תשלום בשווי השכר שהיה צריך לקבלו.
- עובד זר שעבד מעל שנה אצל מעסיקו זכאי למלוא פיצויי פיטורים, בשיעור של שכר חודש לכל שנת עבודה.
כך גם עובד שמעסיקו נפטר. - המעסיק מחויב להפריש לעובד הזר כספים לביטוח פנסיוני על חשבון פיצויי הפיטורים.
בהפסקת עבודה זכאי העובד לקבל את הכספים הללו.
אי ציות של מעסיק לחוק העסקת עובדים זרים
- מעסיק שלא מילא כנדרש את הוראות חוק העסקת עבדים זרים עבר על חוקי מדינת ישראל וצפוי לעונשים.
- לדוגמה במקרים שבהם: לא שילם לעובד שכר מינימום, ניכה משכרו של העובד סכומים מעל למותר, לא סיפק מגורים הולמים, לא ביטח את העובד בביטוח רפואי ועוד.
- על הפרת תנאים אלו הוא עשוי לקבל עונש מאסר של שנה או קנס של 104,400 ש"ח בגין כל עבירה.
- במקרים של עבירות חמורות, יוגש כתב אישום נגד המעסיק.